ח'אזן נ' אורי בורי בע"מ

פסק דין

תביעה כספית לתשלום סך של 154,570 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב הפרת הסכם לביצוע עבודות ריצוף, על ידי הנתבעת.

רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת והשתלשלות העניינים בתיק זה:

בשנת 2010 הזמינה הנתבעת, חברה העוסקת במלונאות ובמסעדנות, במסגרת פרויקט הקמת בית מלון בעכו, מהתובע, קבלן לעבודות ריצוף, את שירותיו לביצוע עבודות ריצוף בבית המלון.

אין חולק כי התובע ביצע עבודות ריצוף של 160 מ"ר במשך שלושה ימי עבודה (19-21.4.10), תמורתן שולם לו סך של 18,560 ₪ כולל מע"מ (בהתאם לחשבונית מס' 67 מיום 29.4.10), כאשר הצדדים חלוקים באשר לשטח הכולל לביצוע עבודות הריצוף עליו סוכם.

ביום 22.6.10 שלח ב"כ התובע לנתבעת מכתב בנושא "עבודות ריצוף במלון עכו העתיקה", בו נדרשה הנתבעת לשלם סך כולל של 154,570 ₪ בגין הפסד עבודה של 25 ימים עקב ביטול חד צדדי של הסכם העבודה על ידי הנתבעת.

ביום 27.7.10 השיבה ב"כ הנתבעת כי לא מגיעה לתובע כל תמורה נוספת מעבר לתמורה המלאה שקיבל עבור ביצוע עבודת ריצוף של 160 מ"ר.

משלא נענתה הנתבעת לדרישתו של התובע, הוגשה ביום 16.1.11 התביעה שבפניי.

התובע הגיש לתיק ביום 27.11.11 חוות דעת מטעמו של רואה החשבון רימון דאו מיום 25.11.11, ת/4, לפיה סה"כ הפסד הרווח שנגרם לתובע הינו 150,002 ₪ כולל מע"מ. לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת אף שניתן היתר לכך בהחלטתי מיום 21.03.12.

בתיק התקיימו שתי ישיבות קדם משפט (ביום 6.9.11 וביום 21.3.12 במהלכה העידו התובע ומנהל הנתבעת, אורי ירמיאס). ביום 10.12.12 התקיימה ישיבת הוכחות בה העידו מטעם התובע, התובע בעצמו (על תצהירו, ת/1; על התלוש, נ/1; על תלושי השכר וטופס 106, נ/2-נ/3; ועל תלושי השכר, נ/4-נ/6); נאדר ארשיד שהתובע דחה הצעה שלו לביצוע עבודות ריצוף בשל העבודה בבית המלון (על תצהירו, ת/2); סבג ריאד, קבלן לעבודות בניה ושיפוצים שנכח בפגישה שהתקיימה בין התובע למנחם שני, מנהל עבודה מטעם הנתבעת לפיקוח על עבודות הבניה והשיפוץ המבוצעות בבית המלון, לגבי עבודות הריצוף (על תצהירו, ת/3); רו"ח רימון דאו (על חוות דעתו, ת/4; על הדו"ח השנתי, ת/5; ועל התלושים, ת/6-ת/7); ומטעם הנתבעת – אורי ירמיאס, מנהל הנתבעת (על תצהירו, נ/7); ומנחם שני (על תצהירו, נ/8). בתום ישיבת ההוכחות הציע בית המשפט מתווה דיוני, לפיו יינתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אולם לאחר שביום 17.12.12 הודיעני ב"כ התובע, בשם הצדדים, כי הנתבעת אינה מסכימה להצעת בית המשפט, הוריתי בהחלטתי מאותו היום על הגשת סיכומי הצדדים בכתב.

משהוגשו סיכומי הצדדים, בשלה העת למתן הכרעה בתיק זה.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי בחודש אפריל 2010 הזמינה הנתבעת באמצעות מנהל העבודה מטעמה בבית המלון, מנחם שני, את שירותי התובע לביצוע עבודות ריצוף בבית המלון. לשיטת התובע, הוסכם בין הצדדים כי עבודות הריצוף יכללו 1,500 מ"ר, תמורת סך של 100 ₪ + מע"מ למ"ר, היינו: סך כולל של 174,000 ₪ כולל מע"מ, וכן סוכם כי העבודה תחל כשבועיים לאחר מועד הסיכום, ותימשך 28 יום. בתצהירו טען התובע כי הנתבעת ערכה מסמך בעניין העבודות, אך מסמך זה נותר בידיה, ולא נמסר לו עותק הימנו.

התובע טוען כי ביום 19.4.10 הגיע עם צוות עובדיו לאתר העבודה והחל בביצוע העבודה, ועבד במקום במשך שלושה ימים, בין התאריכים 19-21.4.10, כשהוא מבצע עבודות ריצוף של 160 מ"ר, היינו: ממוצע של 53.3 מ"ר ליום, תמורתן שולם לו, כאמור, סך של 18,560 ₪. לטענת התובע, סוכם בינו לבין מנחם כי צוות העובדים יחזור לאתר העבודה ביום א', 25.4.10, בשל הצורך בהכנת השטח על ידי הנתבעת להמשך ביצוע עבודות הריצוף. אולם, נטען כי במוצאי שבת, 24.4.10, בשעות הלילה, מספר שעות לפני המשך העבודה שתוכננה ליום 25.4.10, הודיע מנחם לתובע כי העבודה הועברה לקבלן אחר שימשיך בעבודות הריצוף. לטענת התובע, מנחם התנצל על ביטול העבודה, ומסר כי המליץ לקבלן החדש למסור את עבודת הריצוף לתובע לאור שביעות רצונה של הנתבעת מעבודת התובע ומעמידתו בלוח הזמנים.

התובע מוסיף וטוען כי מאחר שהקבלן החדש לא מסר לו את עבודות הריצוף לביצוע, משמעות הדבר הינה כי הנתבעת ביטלה באופן חד צדדי את ההסכם ו/או העבודה שהוזמנה מהתובע; מה שמהווה הפרה חד צדדית המחייבת תרופה של תשלום פיצויים לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970.

נטען כי התובע נאלץ לדחות ולא לקבל עבודות במקומות אחרים, שהוצעו לו בתקופה שנועדה ותוכננה לביצוע עבודות הריצוף בפרויקט בית המלון שכן עבודות אלו כבר נמסרו לקבלנים אחרים. בתצהירו טען התובע כי אחת ההצעות שנמנע מלקבל הייתה של חברת רוג'יה לדקורציה, באמצעות נאדר ארשיד. לטענת התובע, ניסה לצמצם נזקיו ולהעסיק את צוות העבודה שתוכנן ויועד לביצוע העבודה בבית המלון בעכו, במקום אחר, אך בשל תזמון ההודעה שניתנה לאחר תחילת העבודה, לא הצליח התובע למצוא עבודה אחרת לצוותו.

התובע טען כי דחה את הצעת הנתבעת, באמצעות מנחם, לפצותו בסך של 3,000 ₪, הואיל וההצעה אינה משקפת את הפסדיו ו/או נזקיו.

אשר על כן, טוען התובע בתביעתו כי על הנתבעת לפצותו בגין הפסד 25 ימי עבודה בסך כולל של 154,570 ₪ (= 25 יום X 53.3 מ"ר ליום X 100 ₪ + מע"מ) מכח דיני החוזים ו/או דיני הנזיקין ו/או עפ"י כל דין אחר. בסיכומיו עתר התובע לפיצויי ציפייה ו/או הסתמכות מאת הנתבעת הן בגין הפרת חוזה והן בגין הפרת החובה לנהוג בתום לב.

הנתבעת טוענת כי הזמינה מהתובע, באמצעות מנהלה אורי ירמיאס ומנחם, במהלך פגישה שהתקיימה עם התובע במסעדת "אורי בורי" ביום 17.3.10, עבודה דחופה לביצוע ריצוף של 160 מ"ר (ולא 1,500 מ"ר כטענת התובע) בבית המלון תמורת סך של 18,560 ₪. בתצהירו של אורי ירמיאס נטען כי עבודות הריצוף בבית המלון לא תוכננו להתבצע ברצף אחד, אלא היו תלויות בהתקדמות העבודות בבית המלון, ובמועדים שלא היו מוגדרים וידועים מראש, כך שהמועדים לביצוע כל עבודות הריצוף לא נחזו מראש, ולכן לא הייתה כל אפשרות להתקשר בפגישה במועד דלעיל לביצוע כל עבודות הריצוף, אלא הייתה רק אופציה תיאורטית להמשך שלבים נוספים של הריצוף בבית המלון. יתרה מזו, נטען בתצהיר הנתבעת כי ריצוף ה- 160 מ"ר היווה עבודה פשוטה יחסית שכן היה מדובר בריצוף חדש, בעוד ששאר הריצוף היה מורכב ממרצפות עתיקות ומקוריות של הבניין, שפורקו מהמקום והוחזרו תוך עבודת שימור קפדנית, ולא הייתה למנהל הנתבעת כל אפשרות לעמוד באותה פגישה על כישוריו של התובע בביצוע שאר עבודת הריצוף המסובכת ועל פי תקני שימור מחמיר.

הנתבעת טענה כי התובע הודיע לה כי מכיוון שהוא עסוק בעבודות אחרות, הוא יחל בעבודת הריצוף של 160 מ"ר רק ביום 23.3.10, וכך סוכם. אולם, לטענת הנתבעת, התובע הפר סיכום זה, ולא החל לבצע את העבודות ביום 23.3.10, כשהוא דוחה את ביצוע העבודות בתירוצים שונים "בשל התחייבויות אחרות", ובכל יום הבטיח כי יגיע למחרת.